<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תתכ"ה</h1>
<h2>דף מג:</h2>
עוד כתב וזה לשונו, ולענין מה שבא בשאלתך אם מותר לעשות צורת אריה בלא לשון (אריתה) [חרותה] על טס כסף או של זהב לרפואה לפי שנמצא לראשונים בספרי הרפואות שזה מועיל לחולי המתנים והוא שיעשה בשעה ידועה, ופלפלה בזה הרבה מגמרין [ומגמרא] דבני מערבא, וראיתיך נוגע בזה פעם מחשש אסור עשיית שמשין שבמרום ולומר שהאריה אחד מארבעה פנים ופעם מחשש דרכי האמורי הואיל ואין היקש הטבע מסכים לזה שיהא בזה שום תועלת. אני אומר על חשש הראשון דאין איסור עשייה בזה, ואפילו לא עשו לו אחרים אלא שעשאו ישראל ואפילו בולט, לפי שאין במשמשי מרום דמות אריה עומד לבדו ולא נשר ולא שור, אלא שפני חיות המרכבה דמות ארבעה פנים אלו, והעושה צורת פנים כצורת החיות שעושה דמות ד' פנים אלו הרי זה אסור, אבל אחת מהם לבד לא. ותדע דאם כן למה אנו צריכין לפירקיה דרבי יהושע באיסור (עשייה צורם) [עשיית צורת] אדם מדכתיב [שמות כ'] לא תעשון אתי לא תעשון אותי, בא ונלמוד מן הברייתא דקתני לא תעשון דמות שמשי שמשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת, ואביי גופיה הוא דאמר עלה לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון, וכיון ששנינו חיות הקדש [וחיות הקודש] אחד מפניהם פני אדם [יחזקאל א'] אם כן אין לו צורך עוד לדרשת אותי אתי, אלא דלא אסרה תורה אלא דמות ארבעה פנים בהדי הדדי וכדגרסינן התם לא אסרה תורה אלא בהדי הדדי, וכולה שמעתא בפרק כל הצלמים מוכחא כן, ולפיכך צורת אריה ונשר ושור כל אחת לעצמה מותר לעשותה. ותניא בתוספתא [ע"ז פ"ו ה"א] טבעת שיש עליה פרצוף מותר לחתום בה ר' חנינא בן גמליאל אומר של בית אבא חותמין בחותם של פרצוף ר' אליעזר בן צדוק אומר כל הפרצופות היו בירושלים חוץ מפרצוף אדם בלבד, והילכך אפילו בלשון ואפילו בולט מותר וכל שכן בשוקע. ואי משום דרכי האמורי, האמת אמרת שכל שיש בו משום רפואה וידוע לרופאים שהוא כן אין בו משום דרכי האמורי. ויתר מזה שכל שלא נאסר בגמרא [שבת ס"ז ע"ב] באותם המנויין בדרכי האמורי אין לנו לאוסרן, לפי שאין הסגולות ידועות. ואין לנו לדון מדרכי הטבע המפורסם, שהרי יש סגולות שלא נודע עיקרן לכל בעלי הטבע, (דקמיע) [כקמיע] של עיקרין (וקדירת) [וקרירת] האבן הירוקה הנקראת אם טופסי, גם בעשבים גם בלחשים שהתירו חכמים כמו שאמרו בשאר המקומות לימר הכי ולימר הכי, ואין לך רחוק מן הטבע מלחוש שברירי ברירי ואף על פי כן התירו חכמים [פסחים קי"ב ע"א], ולא היתר בלבד אלא שצוו והזהירו לאומרו מפני סכנה. והילכך כל שלא ידענו אם יש בו שום רפואה אם לא מותר אם לא אסרוהו חכמים בהדי אותן ששנינו בגמרא שיש בו משום דרכי האמורי. והנה לרבות[ינו] רפואה בצורות כמו שאמרו במסכת שבת [ס"ה ע"א] ובסלע שעל גבי הצינית ואמרו בגמרא אי משום שוכתא ליעביד (צורתא) [טסא] אי משום צורתא ליעביד ליה פולסא. ושמעתי ממורי הרמב"ן ז"ל שהיה עושה אותה צורת אריה כמו שאמרת ואינו חושש לכלום.
